במדינת ישראל נכון להיום, ניתן להתחתן רק בנישואין דתיים ואי אפשר לערוך בגבולות המדינה נישואין אזרחיים. עם זאת, מי שבכל זאת מעוניין להינשא באופן אזרחי נדרש לערוך נישואין אלו בחו"ל. עורך דין רן רייכמן מסביר שנישואין אלו מוכרים בישראל מתוקף הכרה בללי המשפט הבינלאומי-פרטי ולכן בעת הצגת תעודת נישואין תקפה, נישואין אזרחיים שבוצעו בחו"ל יירשמו במשרד הפנים במרשם האוכלוסין.
תוקף משפטי של נישואין אזרחיים
רן רייכמן – על נישואין אזרחיים (stockimages)
יש לדעת כי בני זוג אשר נישאו בחו"ל נישואין אזרחיים, חלות עליהם אותן חובות וזכיות החלות על זוג שהתחתן בארץ בנישואין דתיים. בנוסף לכך, טוען עורך דין רן רייכמן, לנישואין אזרחיים בחו"ל אין השלכות על מעמדם של ילדי הזוג. הם אינם נחשבים לממזרים ואם יחפצו, הם יכולים להתחתן ברבנות בנישואין דתיים.
התייחסות בית הדין הרבני לנישואין אזרחיים
בית הדין הרבני, בהתאם למשפט העברי, אינו מכיר בנישואין אזרחיים כנישואין חוקיים כדת משה וישראל. אולם בעיקרם הוא אינו מבטל נישואין אלו והוא מגדירם כ"נישואין של בני נוח". כיוצא מכך נישואין אלו מוכרים על ידי בית דין זה, ולכן גם גירושין של בני זוג שהתחתנו בחתונה אזרחית מוכרים ואף מנוהלים על ידם.
גירושין של זוגות שנישאו בחתונה אזרחית
זוגות שנישאו בחתונה אזרחית בחו"ל יכולים להתגרש בארץ הזרה בה התחתנו, הליך שרבים נמנעים ממנו עקב מורכבותו. לדברי רן רייכמן, אפשרות נוספת הקיימת בפני זוגות אלו היא להתגרש במוסד דתי בארץ על פי דתם. לרוב מדובר בהליך מהיר הדורש רק פסק דין רבני לגירושין וללא צורך בקבלת גט מהבעל. כמו כן, במקרה של זוגות מעורבים, אתאיסטים או בני דת שאינה בעלת מוסדות בארץ, התרת הנישואין תבוצע מול בית המשפט העליון, ולרוב הליך הגירושין יבוצע בבית דין לענייני משפחה.
חלוקת רכוש ודמי מזונות
בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים ואין להם הסכם ממון, ענייני חלוקת רכוש ייקבעו על ידי בית משפט לענייני משפחה בלבד. כמו כן, תביעת מזונות אישה שמקורה בהלכה היהודית אינה חלה על זוגות שנישאו באופן אזרחי. עם זאת, במקרים אלו ניתן לפנות לבית המשפט העליון לקבלת מזונות האישה מכוח דיני חוזים כללים. בנוגע לדמי מזונות לילדים, חלים על בני הזוג כל הכללים החלים על זוגות שנישאו נישואין דתיים. אם האב אינו יהודי, דמי המזונות יחויבו על פי החוק האזרחי הנקבע בבית המשפט לענייני משפחה.
עורך דין רן רייכמן מוכר כאוטוריטה בדיני המשפחה. הוא נקרא באופן תדיר לספק חוות דעת ופרשנויות באמצעי התקשורת.
